פוסטים שהוצאתי בסלונה

Text

 

 
תנועה ספרדית שקמה ב2011 עם המחאה החברתית, יצרה פוליטיקה חדשה המבוססת על פוליטיקה רוחבית העולה מן הרחוב ודורשת צדק ושוויון חברתי. התנועה הזו הרעידה את האמות ואת הסיפים של ספרד וכיום היא גם יושבת עם 8 חברים בפרלמנט האירופי וגם מוערכת בתמיכה ציבורית גבוהה יותר מ-2 המפלגות הגדולות של ספרד!

 

17/12/2014

פורסם בתאריך 10 בדצמבר 2014 מאת מיקי הראל

מאמר על פי הרצאה של פרופ’ רון ברקאי בבית דעם, תל אביב, 24.11.14. 

20141124_203913באמצע נובמבר התעוררו אזרחי ספרד לרעידת אדמה פוליטית בסקר שפרסם העיתון “אל פאיס” (עיתון המקביל בדרכו לעיתון הארץ בישראל), הוכתרה מפלגת “פודמוס” (PODEMOS שפירושה “אנחנו יכולים”), כהמפלגה המובילה בספרד עם תמיכה של 27% אחוז מהציבור. הסוציאל-דמוקרטים, קיבלו בסקר 26% אחוז, והשמרנים, הנמצאים בשלטון, קבלו רק 21%. עתה, למרבה ההפתעה, המפלגה שנוסדה רק בינואר 2014, נחשבת למועדמת רצינית ביותר לתפוש את השלטון בבחירות שתתקיימנה בעוד מעט למעלה משנה.

רון ברקאי סופר, ופרופ’ להסטוריה של ימי הביניים,  שכהן כראש בית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב (1988-1993), המחלק את חייו בשנים האחרונות בין ספרד וישראל הגיע למשרדי דעם בתל אביב להרצות על המהפכה הפוליטית בספרד. לדעתו  שאבו הספרדים את השראתם מהמשורר והמתרגם סטפן הסל שהיה מגיבורי מחתרת הרזיסטנס הצרפתית, שחבר בין היתר את “ריקוד עם המאה”.  בשנת  2010 הסל כתב חוברת בת 20 עמודים שנקראה “תזעמו” ((Indignez Vous. היא פונה אל צעירי העולם הגלובלי אשר חשים אוזלת יד לנוכח הגודל והמורכבות של הכוחות השולטים בנו היום ופערי המעמדות הנוצרים בשיטה הנאו ליברלית. אל תהיו אדישים, הוא אומר. קומו, צאו, תזעקו! באדישות אתם מאבדים צלם אנוש. הצילו את עצמכם. תזעמו!

החוברת התפרסמה ברחבי העולם במליון וחצי עותקים שתורגמו ל-24 שפות. חוברת זו היוותה את התשתית לתנועת המחאה העצומה שקמה ברחבי העולם ב-2011, לא רק באירופה אל גם בתוניס, מצרים וסוריה. הצעירים שהשתלטו על פוארטה דל סול שבמרכז מדריד קבלו את השראתם מהסל וכינו את עצמם “הזועמים”.

כהיסטוריון, שואל ברקאי, מה הפך את ספרד לנועזת, זועמת ונחושה להתמיד במרי כאשר תנועות אחרות פרשו זה מכבר מהככר?

אם נלך אחורה למלחמת האזרחים בספרד שהסתיימה בשנת 1939 נבין את מקור הזעם. הספרדים חיים מלחמה זו עד עצם היום הזה. זהו סיוט לאומי שפועם בעורקי האומה עד היום.  במלחמה זו נהרגו כמעט מליון איש ששחטו זה את זה, אך גם כשפרנקו ירד מהזירה בשנת 1973 בשל בעיות בריאותיות, ועם מותו בשנת 1975 כשהארץ פנתה לדרך של דמוקרטיה, היא מעולם לא עשתה חשבון הסטורי עם הפרנקיזם. עד היום ספרד חצויה בין האדומים (רוחוס) לבין השחורים (נגרוס). ומה שאנו רואים בספרד הוא המשך של החשבון שלא נסגר.

Indignados

הדבר השני שקרה הוא המשבר הכלכלי שפגע במדינות רבות באירופה אך בספרד הוא השאיר חותם קשה ביותר. במיוחד על הצעירים, הדור האבוד, שמהגר למדינות אחרות כדי למצוא פרנסה או חי אצל הסבים והסבתות – היחידים שעדיין יכולים להנות מבטחון מה בשל קצבת הפנסיה.

הממשלה שב”משמרת שלה” פרץ המשבר הכלכלי הייתה דווקא הממשלה הסוציאליסטית שחזרה לשלטון אחרי משטר ממושך של הימין. ראש הממשלה חוסה לואיס רודריגס סאפטרו נחשב למנהיג הסוציאליסטי המוצלח ב50 השנים האחרונות. הוא קיים כל דבר שהבטיח: הוציא את הצבא הספרדי מעיראק, הביא להפרדת הדת מהמדינה, העביר חוק שהתיר הפלות והביא לליברליזציה של התהליך. הוא הקים ממשלה שישבו בה 60% נשים ואף מינה אישה (בהריון) לתפקיד שרת הביטחון. אך כל זה לא הועיל בשל המשבר הכלכלי. הוא הקדים את הבחירות ממרץ 2012 לנובמבר 2011 כדי לקבל מנדט מחודש מהעם אך כשל לטובת הימין.

סאפטרו, טוען ברקאי, שגה כשאימץ את השיטה ה”נאו ליברלית” לטיפול במשבר. שיטה זו שנכפתה על ידי האיחוד האירופי, ובראשה גרמניה, הכתיבה למדינות כמו יוון, פורטוגל וספרד כניסה למשטר צנע שפגע בחלשים באופן אנוש ולא היווה מנוף של צמיחה.

בניגוד לתנועת המחאה בישראל, תנועת המחאה של “ה-15 למאי” שהחלה בככר המכונה “שער השמש” (פוארטה דל סול) במדריד כ-sit in המוני, והתפשטה לרחבי ספרד, הגדירה את עצמה מראשיתה כתנועה פוליטית,שמאלית ורדיקלית. היא התייחסה בחשדנות לכל הכוחות הפוליטיים הקיימים, כולל מפלגות השמאל והאיגודים המקצועיים משום שטענה שהם “חיו בשלום” רב מדי עם המצב הקיים וגם להם אחריות לא מעטה להיווצרותו. למרות המצוקה הכלכלית של רבים מחבריה היא חיבקה בחום את המהגרים, והשוהים הלא חוקיים, “נטולי הניירות”, המגיעים לספרד מאמריקה הלטינית ומצפון אפריקה, כשהיא מקיימת עקרונות של סולידריות חוצת לאומים. סולידריות זו נטועה כבר במלחמת האזרחים כאשר לעזרת הרפובליקה התגייסו “הבריגדות הבינלאומיות” מרחבי העולם ונלחמו לצידה נגד כוחותיהם של פרנקו, מוסוליני והיטלר.

ברקאי מדגיש את חשיבות עבודתה של החוקרת והסוציולוגית הישראלית איה שושן, ששהתה עם הזועמים של הפוארטה דל סול והיא מלווה את מאבקם מאז (שושן גם פעלה במאהל רוטשילד, וניסתה להפיח בהנהגת המחאה את עקרונות הדמוקרטיה הישירה, ללא הצלחה).

במאמר שנכתב כשנתיים לאחר שפרצה תנועת המחאה ולאחר ששינתה את אופיה, שושן, מתארת אותה כמארג של קבוצות אופקיות וקבוצות אנכיות. האירגונים הרוחביים (הוריזונטליים). אלו אירגונים שכונתיים, רובעים וערים. בהם האזרחים יוצרים לעצמם את האג’נדה שלהם. הם מתכנסים אחת לשבוע או שבועיים בסביבתם הטבעית. לאספות אלו הם קוראים אסמבלאס. לעתים המפגשים נעשים במבנים שננטשים בעקבות עבירות על חוקים, או מתחמים שנהרסו בהם בתים אך בעיות חוקיות מעכבות בנייה בהם. המתחמים האלה הופכים כר לפעילות חברתית ענפה תוך שמירה על הסדר הטוב, הניקיון והאקולוגיה. בבתי העם האלה גם מועסקים מהגרים ושוהים בלתי חוקיים, הם משרתים את הקהילה והקהילה משרתת אותם. את מנחי האסמבלאה הם מחליפים פעם בשבועיים כדי שלא יצברו כוח פוליטי משחית. מהאסמבלאה השכונתית הם עוברים לאסמבלאה העירונית ומשם לאסמבלאה הכללית. זוהי התשתית האירגונית פוליטית/ רעיונית שעליה קמה מפלגת פודמוס. האסמבלאות הפכו את ספרד מארץ של אדישות ואפתיה לארץ של מעורבות המונים.

לעומתם קיימים הארגונים האנכיים (הורטיקאליים), המטפלים בנושאים ספציפיים:

ניקח למשל את קבוצת “הגאות הלבנה” (או הגל הלבן,( Marea Blanca אליה הצטרפו העובדים בתחום הרפואה, אחיות, סניטרים, רופאים, מנתחים. הם מאורגנים באופן וולונטרי, ללא מנהיגות רשמית, ומנהלים מאבק נגד ההפרטה של הרפואה. כי ממש כמו כאן הממשלה מתכוונת להפריט בתי חולים, וליצור רפואה לעשירים.

חברי הגאות הלבנה נלחמים גם בחוק שהעבירה ממשלת הימין, האוסר על טיפול בזרים השוהים בספרד “ללא ניירות”. הם מופיעים ביו-טיוב ונשבעים להפר את החוק כראוי למי שנשבעו את שבועת הרופאים כדי לשמור על חרות וכבוד האדם באשר הוא. אפשר לחשוב על המקבילה שלהם כאן ב”רופאים לזכויות אדם”. הגאות הלבנה פועלת בימי ששי והיא סוחפת אחריה המונים בגלל אופיה הנועז.

קבוצת “הגאות ה

Write a new comment: (Click here)

SimpleSite.com
Characters left: 160
DONE Sending...
See all comments

| Reply

Latest comments

22.06 | 00:29

תודה עיינה. יש עוד רישומים רבים שאינם בקבוצה הזו אבל באותו נושא ובאותה הרוח...

...
21.06 | 18:50

יפה פה, מחכה לראות המשך הקו, עיינה

...
21.06 | 00:17

אני מודה ...ותודה על תשובתך לאשר את חברותי ולכן אני
ומפנה אותך לאתר יפה שתביני היכן אני עובד ונמצא בתקופה זו של חיי

WWW.ARAVARD.ORG.IL
אשמח לקפה אייתך בהזדמנות

...
08.07 | 02:24

תודה ענת
הבעיה היחידה כמו שאמרה לי חברה לפני זמן מנה שאם מישהו יסכים להציג אותי עם עבודות כאלו זה בטח יהיה רק בגלריה של אום אל פאחם. והאמת שאני אוהבת אותם(: והר

...
You liked this page