פוסטים שהוצאתי בסלונה

Then we take Berlin

 

 
נטישה היא המחאה החברתית החדשה של ישראל. מחאה אקטיבית/לא אגרסיבית אך כואבת. ממשלת ישראל בחרשותה ועיוורונה לגורל טובי בניה יצרה את הנרטיב החדש הזה. ועל כתפיה של הממשלה נופלת האחריות למצב.

 

10/10/2014

פרצה בחומת האידאולוגיה היא שממוטטת את האמון של הצעירים במדינה.

ציור על חומת ברלין 2014

 

פעם היה זה זיכרון משפחה ושואה,

היום זה יעד נכסף, מטפורי, קונקרטי?

זה כבר לא משנה.

האם זה מילקי, האם זה קוטג’?

גם מטפורי וגם קונקרטי

אבל הדיון הוא למעשה פוליטי. איש אינו עוזב בגלל מילקי או קוטג’, אנשים עוזבים משום שרואים ממשלה סופר ימנית כלכלית. סופר ימנית מדינית וסופר ימנית כוחנית. ממשלה יכולה לשנות מצב. אם היא רוצה היא יכולה. אבל לא, כאן הממשלה אינה רוצה, הממשלה תומכת בכל דבר למעט רוב אזרחיה.

אם תפתחו את מוסף הארץ של השבוע תמצאו שם את רני רהב ההופך לחברתי, הוא מצדיק את המחאה ב100%, אבל רק חלק ממנה, מעניין איזה חלק? ובני גנץ אומר שכל הארסנל שצבר ויצבור צה”ל יישאר אתנו עוד 50 שנה ויעשה בו שימוש רב, מדוע? כי פנינו לשלום!

המדינה אינה נלחמת על נפשות צעיריה אלא מגנה אותם ומאיימת מה שמזכיר את ימיו של רבין בהם כל יורד כונה “נפולת של נמושות”. מדינה בה מעגנים זכויות אדם רק לאזרחי המדינה, כי רק הם בני אדם ראויים, מאידך בדרכים אכזריות, פתלתלות ולא חוקיות, uרמים למבקשי המקלט האפריקאים להודות שהם מסתנני עבודה ולעזוב מרצון. כאן ראש הממשלה עומד על רגליו האחוריות, כביכול להגן על מדינת היהודים מפני מסתננים, עד כדי זלזול במערכת המשפט של ישראל. לדבריו לא יהיה רע להנמיך את הסמכויות של הבג”ץ.  והסוגיה האחרת היא כמובן דיבור אינסופי  ורווי הפחדות ואזהרות על המלחמות הבאות. על  חיזוק בטחונה של ישראל כשהפרופורציות מוגזמות בעליל. סוגיית הביטחון הפכה לאחת ויחידה וכל השאר אינו קיים. הוא מכנה צעירים העוזבים בוגדים ובעתיד ימציא דרכים להקשות עליהם כשיזחלו חזרה למאורה המזרח תיכונית שלו.

מספר לא מבוטל של צעירים חיים מזה זמן בברלין או בכל מקום אחר שמצאו לנכון עבורם , ורבים אחרים כבר מתארגנים לעזוב את ארץ חמדת ומותירים החמדה לאבות, השבוע מתארגן כנס בכיכר רבין. מעין שוק הגירה . (כמו שוק עבודה לסטודנטים באוניברסיטאות). כמובן שהייעוץ וההכוונה הוא לכל יעד נחשק בעולם, רק לא פה!                                זוהי תנועת המחאה של היום, תנועה שיזמה סיבוב פרסה, כי מי רוצה לישון באוהלים ולהפוך שדרה מרכזית בעירו האהובה לשירותים ציבוריים, או לגור במזבלה?                                                                                                ברלין הפכה לסמל, סמל מכאיב ומקומם רבים, אבל זהו סמל בלבד. היא אכן יעד מבוקש בגלל העניין ובגלל שתנאי המחיה בה מסודרים ורמת החיים גבוהה. אם כן מדוע לא?  אך העולם גדול ופתוח ובין קנדה לאוסטרליה יש כר נרחב לפעולות ההגירה ועורכי דין של הגירה רבים.                                                                                                        במהלך השנה שעברה ביקרתי בברלין, הביקור היה מקור לא אכזב של עניין ברלין מלאה וגדושה שההיסטוריה שלה נוגעת גם בנו ועם כל זה היה גם הרבה קסם ובעיקר נוחות תעבורתית. ברחובות שמעתי שיחות ניידים רבות בעברית והיה דומה לעתים שלא עזבתי את הארץ.

צעירים החליטו ועשו מעשה. הם עזבו את מכורתם, זו שבעטה והקיאה אותם אל מחוץ לגבולותיה.                               מי שרוצה לחשוב שבגדו בו, עדיף שיבדוק את האחריות שלו למתרחש. זוהי מחאה גורפת המושכת אחריה רבים.       שום ועדת טרכטנברג לא תציל לממשלה את המצב, לא הפעם.  ראש הממשלה צריך להדיח עצמו לאור המחאה הגורפת הזו. הפחדות וסבבי מלחמה יזומים רק יגבירו את הירידה ולא ישנה שום כינוי שהוא ייתן לעוזבים הוא יישאר  לבד עם הכינויים “היצירתיים” שלו. מיטב הבנים עוזבים בגלל חזון משיחיות ותקציבים המועברים לאזרחים מועדפים המצויים במדינת יהודה.  בגלל ריכוזיות ההון והפערים המעמדיים, בגלל שחיתות בצמרת השלטון. בגלל דוגמה נהנתנית ומכוערת של היושב בראשה.   בגלל הוצאות בלתי שפויות על מלחמות יזומות. אך בעיקר בגלל שישראל אינה מנסה להתקרב לחיים במזרח התיכון, אלא הולכת ראש בראש נגד העמים החיים כאן. זה מצב שאינו יכול לשרוד, לא יכול להימשך לאורך זמן והמחשבה על מדינה לא דמוקרטית, מדינת אפרטהייד בעתיד, גם היא אינה מעוררת תאבון לחיים ולהקרבה כאן. בפתח כבר ממתינים איומי מלחמה בצפון ועוד לא שלמה וגם לא תושלם המלחמה בעזה.                       מפתיע שכמעוז של ידע, מחקר תרבות והשכלה. כמדינה המתקיימת על התפתחות טכנולוגית גבוהה מאד. יכולה היא להרשות לעצמה את הזליגה המסיבית של דור שלם הנוטש אותה. נכון גם כי ההשקעה בחינוך ובתרבות ירדה פלאים וצעירים רבים אינם חשים מוטיבציה ליצור או לחקור כאן. חוסר השקעה בדור הצעיר כבר משלמת את עצמה בנטישה, וראה זה פלא, נטישת של דור הY את אדמתו מתרחשת דווקא בשנת שמיטה. שאלה חמורה נוספת היא האם יישאר צבא מילואים אחרי עזיבה מסיבית של צעירים, המסרבים לשרת מדינה שאינם מצליחים לבנות בה חיים ולמטרות צבאיות מופרכות? הצעירים בוחרים ליצור מחדש את גורלם במרחק אלפי מילין מכאן. הם למדו את לקח מחאת 2011, מחאה מרשימה שכשלה בסופו של דבר על רקע היותה לא פוליטית ולא תובענית. מהמחאה למדו מה המשמעות של חיים בצל ממשלה של חרשים ועיוורים שאינה מקשיבה לזעקת העם, ואינה רואה את אזרחיה ממטר. למדו כיצד הממשלה יודעת לסובב דברים ולהפוך בם וכולנו סופגים רק עליות  מחירים המותירות סיכוי מאד קלוש להתארגן לחיים נורמליים. מסרבים להיות בובות חבלים בידיו של שליט מושחת ונהנתן שכל חייו המדושנים המוקפים בפלוטוקרטים המגנים בחרוף נפש על מסורת האני והוני לי עוד.

 

כיצד נפער החור בחומה הבצורה של ערכים ואמונה במדינה?

חור בקיר החומה ברלין אזור הצ’ק פוינט, 2014

Write a new comment: (Click here)

SimpleSite.com
Characters left: 160
DONE Sending...
See all comments

| Reply

Latest comments

27.07 | 13:23

Painting is brilliant. I respect you attitude. I prefer the cover of you poetry book. Subtle.

...
22.06 | 00:29

תודה עיינה. יש עוד רישומים רבים שאינם בקבוצה הזו אבל באותו נושא ובאותה הרוח...

...
21.06 | 18:50

יפה פה, מחכה לראות המשך הקו, עיינה

...
21.06 | 00:17

אני מודה ...ותודה על תשובתך לאשר את חברותי ולכן אני
ומפנה אותך לאתר יפה שתביני היכן אני עובד ונמצא בתקופה זו של חיי

WWW.ARAVARD.ORG.IL
אשמח לקפה אייתך בהזדמנות

...
You liked this page