פוסטים שהוצאתי בסלונה

Posting headline
 
זמן התמוז
 
הערב נערכה הפגנת מחנה השלום הגדולה בכיכר רבין בלי שום ספק הגדולה מכל ההפגנות שידענו מזה זמן רב וגם המרשימה ביניהן מי יתן ולחץ ציבורי יטה את הכף לטובת הסדרי שלום הוגנים. בין הנואמים היה דויד גרוסמן איש יקר שהשקפתו האופטימית היא נר לרגלינו. שאם לא כן מאבדים אנו את ארצנו.

ערוך

16/08/2014

כחום הקיץ

17/8/14

החיים ארוכים בעיקר כשכיפת ברזל מגנה על ראשינו. ובחיים הארוכים האלו שומעת כל כך הרבה ויכוחים ודעות קוראת, חושבת, מעבדת.

זהו זמן התמוז,

מאז השליש הראשון של חודש יולי, שלעניות דעתי לא היה באמת התחלת המלחמה התחיל הירי על ישובי המרכז וצפונה ממנו. נסגרה בפני האפשרות לצייר במובן הפיזי והמוזה שהוצפה ברעל המלחמה לא רצתה להוציא לפועל דברים הקשורים לאסתטיקה. שירה יוצאת כפוסטים גם המלים היפות התנדפו כלא היו. איני רואה יופי בתקופה הזו. זמן התמוז, מיועד לזיכוך והארה, אך זהו גם “יום ג` בתמוז, היום בו העמיד יהושע בן נון את השמש והירח, כדי לעשות נקמות בגויים. בהתאם למסורת היהודית החודשים תמוז ואב הינם ימי פורענות לישראל ויש לנהוג בהם משנה זהירות.” (מתוך דה מרקר. חודש תמוז זמן ההארה האלוקית) הרשו לי לשקף מה שעיני ראו ורואות. קחו את זה או אבדו את זה. זה העיבוד שלי למה שקרה בחודשיים האחרונים:                                       סיום המשא ומתן לשלום שנגמר בקול ענות חלושה של כישלון ידוע מראש, הפך לסלע מחלוקת אדיר משום שאבו מאזן כרת ברית של שתוף עם החמאס. החמאס שהיה זירת המשחק של ביבי או נכון יותר היווה עזר כנגדו מול הרשות במשחק הפרד ומשול.  ביבי זעם וחיפש מוצא של כבוד ואז חלה תמורה שלא יתכן כי כוונה על ידי החמאס או הפלסטינים, אלא יתכן מאד כי הייתה מלאכתם הנתעבת של עשבים שוטים מהחמאס. המערכה מתחילה פיזית ברצח הנורא של 3 נערים מבני המתנחלים בשטחים. זו עובדה מרה ואיומה שעבורה נדרשה תגובה הולמת.  מה-12 ביוני,  במשך 3 שבועות צה”ל ביוזמת ממשלת הנקם ושילם, חרש , הפך, הרס, עצר, עינה, 10 פלסטינים נהרגו במבצע ולא תפסו את הרוצחים ואפילו לא מצא את גופות הנערים שנרצחו. אלא מאי, הודיעו כי הנערים נחטפו, למרות שידעו  כי נרצחו מהיום הראשון, ושיא הציניות בא לביטוי כששלחו אמהות הנערים לג’נבה בקריאה לחסדי אומות העולם, עזרו לנו להשיב את בנינו. כך נוצר מרווח הגון של 3 שבועות למבצע “החיפוש” בגדה, למבצע הזה קראו “שובו אחים” שם המתאים לבית האולפנה של בנט.

 .         בשלב זה החלו נורות רקטות מרצועת עזה לעבר ישובי הדרום, קצב הנפילות עלה מיום ליום ישראל הגיבה  בתקיפות מהאוויר לעבר אתרי ייצור רקטות אחסנתן ומשגריהן. ב-27 ליוני ביצע צה”ל סיכול ממוקד שבו נהרגו שני מחבלים מ”ועדות ההתנגדות” ירי הרקטות גבר וכך גם תגובות חיל האוויר בירי על הרצועה.  ב-2 ליולי נחטף ונרצח נער פלסטיני בשם אבו חאדיר על ידי מתנחלים קנאים קיצוניים. הרצח ערער את המצפון הישראלי מאחר ובוצע באורח נתעב כנקמה . הנער הוכרח לשתות נוזל דליק והועלה באש. לא נערך מבצע חיפוש עשבים שוטים יהודים שרצחו את הנער, אך הם נתפסו על נקלה והצהירו במהירות רבה שפעלו מתוך אי שפיות… רק משפחה אחת הרימה את הכפפה להציל את כבוד המדינה מהחרפה, משפחת פרנקל שבנה היה בין שלושת הנרצחים, הם אף הלכו לנחם את האבלים של מש’ אבו חאדיר בסוכתם. בו זמנית בעקבות רצח הנער החלו גם מהומות בשטחים. מרגע זה ואילך חלה הסלמה גדולה ומס’ מקרי ירי הרקטות גדל וכך גם תגובות ישראל שהשימה עצמה כמי שרק מבקש שיחזיקו אותו בהצהרתה כי “שקט יענה בשקט” זה לא קרה. ב8- ליולי נפתחה המערכה שנקראת עד לרגע זה “צוק איתן” ושימו לב. גם למערכה זו שהיא מלחמה לכל דבר קראו מבצע…

במהלך צוק איתן חווינו נפילות של רקטות מסוגים מגוונים ברחבי הארץ. מן הדרום ועד למרכז וצפונית לו. המדינה למדה להגן על אזרחיה באמצעות כיפת ברזל , זו שהייתה החלטתו הנועזת של מצביא מעולה שהיה שר הביטחון בממשלתו של אולמרט. החלטה נועזת כנגד כל הגנרלים שלא האמינו בסיכויים של הגנתה ומשום ההנחה שעל כל כיפה אפשר לקנות 20 מטוסים. החלטתו עברה למזלנו ואולי גם למזלם של תושבי עזה. סיכוי סביר הוא שעם פגיעה אמתית ראשונה על ישובי ישראל היה צה”ל מתיר את הרסן ומשטח כל אבן ומכרית כל נפש מעל פני האדמה של הרצועה, ולא שלא נעשו דברים כאלו בעיקר באזור רפיח וחאן יונס. אך זו הייתה הכוונה מלכתחילה. אז בואו נניח שהכיפה הייתה למעשה מגן לכולם.

עם זאת הסבל שעברה אוכלוסיית ישראל שבטחונה התערער אם לא ממש פיזית אז פסיכולוגית וכלכלית. היה קשה מנשוא. לא אתפלא אם הנזק הכלכלי הוא למעשה זה  שהוביל את ישראל לחתור לאיזו שהיא הסכמה עם החמאס יותר מכל פסיכולוגיה או סבל בכלל. התפתחות נוספת שלא ארחיב עליה דברים היא סיפור המנהרות שהוא נורא ומחלחל , עם זאת היה ידוע כבר מזמן ולא נקפו אצבע בעניין וגם לא היה באג’נדה אלא התגלגל כחלק מתהליך ונהיה לפתע לנושא הלוהט והמתוקשר ביותר. במהלך המלחמה נכנס דבר נוסף שלא הייתי קושרת אותו ככתר לממשלת צוק איתן והוא נוהל חניבעל. כשנחטף או נשבה החייל הדר גולדין יצא שמעו של הנוהל הזה משק השדים, נוהל שקיים למעשה כבר עשרות שנים. ברוח הנוהל המדינה תעשה כל שביכולתה שלא ייפול חייל חי בידי האויב גם במחיר הריגתו! אלא שחייל המוכן להקריב חייו למען המדינה יוצא מנקודת הנחה שהמדינה תעשה כל שביכולתה להצילו, נוהל חניבעל מזים / בוגד בערכיו של החייל ושל משפחתו. מדינה הנוהגת כך הינה מדינה השמה את טובתה לפני טובת הפרט ולזה קוראים פשיזם .  אזרחי המדינה שהפנימו את הדבר מתקשים לעכל את הדרך בה נקט מח”ט גבעתי וינטר כך גם את דרכו במלחמת החרמה שערך בשם אלוקי הנקם של ישראל (ראה כפר חוזעה, http://idanlandau.com/2014/08/13/khuza-memorial/ ). וכאן נכנסת בעיית הבעיות , הלאומנות חסרת הפניות שאחזה בעבותות ברזל את אזרחי המדינה. 89% הביעו לאומנות ללא סייג. הפכו את הפרופילים שלהם ברשתות לדגלי כחול לבן. מעולם לא חשתי כל כך הרבה איום מצבעי טוהר אלו, לעומתם האדום והשחור הפכו ליונים צחורות. החלו מהומות ברחובות. הפגנות לווו בבריוני ימין עטופים בדגלי ישראל כמו בטליתות והכו בכל הבא ליד במפגיני השמאל שיצאו בביקורת ובקריאות להפסקת המלחמה ולהסדרים הוגנים . גופשטיין ותנועת להב”ה שלו החלו מפגעים ואמש אף איימו לחבל בחתונתם של צעירה ישראלית וצעיר ערבי. איומים וחרפות ברשתות החברתיות נהיו לחזון נפרץ וקריאות לאיפוק וסולידריות עם העם ודגלו גם למי שאינו מאמין בזה התחזקו מיום ליום. אנשים רבים ממש עד לרגע זה מדברים על הלאומיות ומשבחים כל מי שמסכן נפשו מנגד לטובת מלחמה שיצאה בלי אג’נדה ונסתיימה בדרך זו כאשר ישראל תלויה בידי מצרים, סעודיה , ירדן והרשות. קשה להאמין אבל זהו המצב לאשורו. ובדרך עוד הצלחנו להיפטר מידידה ותיקה, ארצות הברית אותה הספקנו לבזות כמו את ארדואן ומה הפלא שכעת באותו אופן מתחבר אובמה לארדואן, לקטרים ולאחים המוסלמים באשר הם מנחיתים את דתם בדרך של בחירות דמוקרטיות. אובמה מאידך גם דוחף אותנו לזרועות המדינות החשוכות כדי שייווצר מצב של הגנה אזורית מפני החשוכים מהם. מפני דאעש והג’יהאדיסטים. העולם שואף ליציבות כדי שיוכל להמשיך את השוד הקפיטליסטי שלו בעבודת מקלדת שקטה ויוכל להמשיך את האימפריאליזם של התאגידים. אובמה, מרקל וחבריה באיחוד האירופי. והבולט מכולם הוא כעת ארדואן שכלכלתו יציבה מאד וחזקה, הוא מוותר בקלות על התיירות הישראלית. אז אם מניתי כל אלו ועוד לא נכנסתי להדתה ולהתחזקות שהופכת למצב ויראלי ברחבי ישראל ומדי יום אפשר לראות עוד שדרן או שר או קריין בטלוויזיה החובש כיפה לראשו זה משום שאני באמת עייפה. וזה הגרוע מכולם.

אמש הודיעו את פרטי ההסכם כפי שהעלו המצרים בפנינו. בהסכם עדין אין מלה אחת המזכירה את החמאס. ודי ברורה הסיבה לכך. המצרים שהם שונאי חמאס נהנים להדירו, מאידך איני בטוחה שהחמאס יקבל הסכם שבו הוא אינו מוזכר כלל. כחום הקיץ האחרון פרץ ויצא איום בחסות המחנה הפוסט דמוקרטי והכוחניות שיצאה משליטה . קיץ שידיו עוד נטויות.

 

Write a new comment: (Click here)

SimpleSite.com
Characters left: 160
DONE Sending...
See all comments

| Reply

Latest comments

22.06 | 00:29

תודה עיינה. יש עוד רישומים רבים שאינם בקבוצה הזו אבל באותו נושא ובאותה הרוח...

...
21.06 | 18:50

יפה פה, מחכה לראות המשך הקו, עיינה

...
21.06 | 00:17

אני מודה ...ותודה על תשובתך לאשר את חברותי ולכן אני
ומפנה אותך לאתר יפה שתביני היכן אני עובד ונמצא בתקופה זו של חיי

WWW.ARAVARD.ORG.IL
אשמח לקפה אייתך בהזדמנות

...
08.07 | 02:24

תודה ענת
הבעיה היחידה כמו שאמרה לי חברה לפני זמן מנה שאם מישהו יסכים להציג אותי עם עבודות כאלו זה בטח יהיה רק בגלריה של אום אל פאחם. והאמת שאני אוהבת אותם(: והר

...
You liked this page