פוסטים שהוצאתי בסלונה

Text
 
 
 
יום שני בברלין הוא חוויה מסעירה. אין כמו היום הזה שבו אתה מבין לאן פניך מועדות ויודע שסקירה
אינטליגנטית של העיר היא הדבר שיוביל אותך לחפירה עמוקה יותר בהמשך 
 

לאחר התאוששות ביום האיחוד שחסם את מרבית הכניסות והעשייה בפנינו, קמנו ליום חדש של הסתערות על העיר הכבירה ועתירת העניין הזו.

סיורים מודרכים עם מדריכים ישראלים/לשעבר, יש בשפע. הכנסו לאינטרנט ושלפו את הפחות יקר מביניהם ובנקודת המפגש תהמרו על מי מהמדריכים באותו בוקר שנראה עם הומור ואינטליגנציה גבוהים יותר.

בחרתי והיה מוצלח מאד. הסיור התרכז בצד המזרחי כשהוא מכיל את כיכר בבל, אי המוזיאונים, עמודי צילינדר רחבים הנראים כמו לוחות מודעות, עליהם תמונות של אנשים מההיסטוריה של התרבות הגרמנית.

צ’ק פוינט, מקום שמעלה מיידית את זכרון הסרט האפור והמופלא "המרגל שחזר מן הכפור" זוהי נקודה שנמצאת בתודעה ובצילומים לאורך הרחוב, בסימוני החומה לאורך ולרוחב הכבישים והמדרכות עליהם פסענו , ובמתחם מוזיאלי פתוח ברחוב. דוכני מזכרות מהתקופה הסובייטית גם הם חזון נפרץ.

תצוגת מכוניות ששימשו את גרמניה המזרחית עד לאיחוד,

בניין משרד האוצר ששימש כמפקדת חיל האוויר של גרינג. על קיר חיצוני מצויר ציור קיר ענק בעל מאפיינים קומוניסטיים מובהקים. קיץ’ הסובייטי, קומוניסטי המתאר אנשים שחייהם הם חגיגה אחת גדולה.

ומיד במדרכה הרחבה שבקדמת אזור הציור על משרד האוצר, אנדרטה בגובה פני המדרכה שאורכה כאורך ציור הקיר לפחות 20 מ’ אורך על 3-4 מטר גובה. ובה צילום שחור לבן המתעד את מרד הפועלים שאותו הכניעו הסובייטים באמצעות רובים ותת מקלעים.

סיבות רבות יש לעיר הזו להציב אנדרטאות זיכרון. חלקן קשורות אלינו היהודים וחלקן למוראות השלטון הסובייטי וחלוקת גרמניה בכלל וברלין בפרט. אי אפשר שלא להתרשם מהערבוביה הקקפונית הזו ומהדרך שבה היא באה לביטויים האמנותיים של אתרי הזיכרון שלה.

אנדרטה לזכר שואת יהודי אירופה, את החוויה שאנדרטה זו מציפה קשה לתאר. יש בה עצמה , תחכום והיקף של מבנים החוזרים על עצמם המדמים קברים. הבטון האפור כאפר והנמיכות. יש כאן העדפה ברורה ליצור פיסול/אנדרטאות שאינן פומפוזיות, אינן מתנשאות ואינך נושא עיניך אליהן. כך גם באנדרטת זיכרון זו. רק שכאן השטח העצום עליה היא מתפרסת, כאילו אין לה אופק, מעורר חלחלה.

נמיכות המוצגים ברחובות השולטת כמעט בכל האמנות המודרנית והאנדרטאות החדשות יחסית בברלין המזרחית, נמיכות המכריחה גם להשפיל את העיניים היא חוויה בפני עצמה.

אם כבר עסקינן בנמיכות המבט. הספריה הקבורה של מיכה אולמן , שהיא חלון זכוכית צנוע המשוקע ברחבת כיכר בבל. המקום שבו שרפו הנאצים את הספרים האסורים… ליד החלון משוקע גם לוח ברזל ועליו המשפט הידוע והמחלחל, "במקום בו שורפים ספרים ישרפו גם אנשים". הצצה מטה בחלון אל תוך הספריה הקבורה משקפת את המביטים בה כרוחות רפאים ורק לאחר זמן מה מבחינים במדפי הספרים הלבנים הריקים שקבורים בה.

כך התרגלנו לחפש בדרכנו דברים נוספים אותם ניתן למצוא רק אם מחפשים אותם על פני המדרכות והכבישים. (חוויה שהזכירה לי את ילדותי ליד חפירות בית שערים, היינו הולכים שעות כשמבטינו נעוצים בערוצים שנפערו בשדות על מנת לגלות עוד ועוד מטבעות עתיקות שהיו פזורים שם ממש כפטריות אחרי הגשם) כמו הקו המסומן את תוואי החומה . קו השזור מאבני החומה, החוצה את הכבישים באזור צ’ק פוינט צ’רלי ואת המדרכות ויוצר תוואי ראייה מעניין. לצד מקומות מסויימים ניתן למצוא לוחיות קטנות מאד ועליהם מוטבעים שמות של גיבורים או קרבנות. וכמובן הבונקר שרק את מיקומו ראינו.

את הרצף הזה עברנו בחמש שעות מלאות כחיילים טובים הצועדים על רגליהם, כאשר המדריך מפגין ידע רב מתובל בהומור משובח.

הרושם הראשון הוא שלמעט אזור המוזיאונים שיש בו צביון אירופי כבד משהו. כל שאר האזורים נראים כמו אתרי בנייה ושיפוצים. מאחר ויש כנראה הרבה מה לשפץ באזורים שהוזנחו על ידי הרוסים. עם זאת היו אלו האזורים שסחפו על גלי הדמיון והסרטים שעברו בראש בכל נקודה ונקודה.

ההיסטוריה  כמו עוטפת את המטייל מכל עבריו. וזוהי בהחלט חגיגה לאינטלקט יותר מאשר לעיניים. למעט עצי הערמונים היפים באזור המוזיאונים. ברלין המזרחית גם אינה חזקה בגינון.

ברור היה לנו שלחלק ניכר מהדברים שעברנו בסיור אנו חוזרים בימים הבאים ופורטים לפרוטות.

כמובן שנותרו אתרים נוספים רבים על אלו והכנו לנו כך תכנית מלאה לימים שנותרו.

שעות מעתירות של סיור ותובנות הביאונו לאלכסנדר פלאץ, בדרכנו לדירה ששכרנו.

אלכסנדר פלאץ שהוא למעשה צומת תעבורה, קניות וירידים. אווירה של התחנה המרכזית החדשה בתל אביב. היות שכך בהמשך השתדלנו להימנע מלשהות שם. אבל הרעב ודוכני האוכל הרבים, הבירה וצהלת היריד משכו אותנו ואכן הגמול היה צלחת עם אוכל גרמני גרוע להחריד בירה, ראש קל ועייפות.

לכך נוספה חוויה שבאמת לא הייתה מחויבת המציאות. בבוקר ראיתי שבן זוגי מסתובב כמו חתול המנסה לתפוס את זנבו. הסתבר שאינו מוצא את ארנק הכסף. התחלתי בחיפוש ונואשנו. טל’ לבננו בישראל שיבטל את כרטיס הויזה והרבה מפח נפש. וכן הרגשנו שוטים בגלל האוכל והבירה של היריד. חבל רק שלא ידענו שברלין היא העיר שהפשיעה בה היא מהנמוכות בעולם, אולי היינו מחפשים שוב?

דקה לפני שהחלטנו לצאת מהדירה ניגשתי למזוודה שהייתה פתוחה וסגרתי אותה. ומה מצאתי מאחריה? כמובן, הארנק נח לו שם בשלום. שוב טלפון לבן וקדימה ליום השלישי.

היום השלישי היה היום הארוך ביותר. ביום הזה הסתערנו על מוזיאון פרגמון המהולל. מוזיאון שקשה לתאר או להכיל את היקף העושר המדהים שבו. וכן, הסתובבתי כשיכורה בין המוצגים והממצאים.

ומבחינתי דווקא התבליטים האשוריים היו גולת הכותרת. וכן שעות של התבוננות וצילומים. קסם . רק מה אתה שואל את עצמך, איך לעזאזל נתנו להם לשדוד את כל אוצרות התרבות המדהימים הללו. בן זוגי הזכיר לי שהטורקים חצבו שיש ממזבח פרגמון המדהים וזה כבר נותן את הלגיטימציה. וכן אני גם מודעת לפיצוץ פסלי בודהה באפגניסטן וגם למסגדים שנבנו כסוג של השפלה וניצחון על גבי כנסיות כמו האגיה סןפיה ובירושלים  ועוד. ועם זאת קשה להתעלם מהתחושה שהגרמנים עשו שם את השוד הגדול מכולם!

המשכנו לגלריה CFA הידועה והחדשנית, ומה שמצאנו בה הפתיע אותנו מאד. בקומה התחתונה הוצגה תערוכה של האמן הישראלי אבנר בן גל. מה שבאמת הפתיע אותי הייתה הצבעוניות המפתה של עבודותיו. מאחר והייתי רגילה לצבעוניות אפורה , מאופקת ובוצית בציוריו הקודמים שהוצגו בתל אביב. לביקור זה הוספנו סיור אוכל בקולביץ שטראסה שהיה קינוח קולינרי ליום שאין שני לו.

Write a new comment: (Click here)

SimpleSite.com
Characters left: 160
DONE Sending...
See all comments

| Reply

Latest comments

22.06 | 00:29

תודה עיינה. יש עוד רישומים רבים שאינם בקבוצה הזו אבל באותו נושא ובאותה הרוח...

...
21.06 | 18:50

יפה פה, מחכה לראות המשך הקו, עיינה

...
21.06 | 00:17

אני מודה ...ותודה על תשובתך לאשר את חברותי ולכן אני
ומפנה אותך לאתר יפה שתביני היכן אני עובד ונמצא בתקופה זו של חיי

WWW.ARAVARD.ORG.IL
אשמח לקפה אייתך בהזדמנות

...
08.07 | 02:24

תודה ענת
הבעיה היחידה כמו שאמרה לי חברה לפני זמן מנה שאם מישהו יסכים להציג אותי עם עבודות כאלו זה בטח יהיה רק בגלריה של אום אל פאחם. והאמת שאני אוהבת אותם(: והר

...
You liked this page