| מַעֲגָּל סָגוּר
מוּזִיקָה מֵחַלְחֶלֶת מֶקִּיִשָׁה אִטִּית מֵלָנְכוֹלִית חוֹדְרָנִית
רֵדְיוֹהֵד דָּרוּשׁ נַסְיוֹב לְרַפֵּא דָּם שֶׁהוּקַשׁ
אוֹרָבּוֹרוּס טוֹרֵף בּוֹ בַּחֲדַר הַקְּלָפִים סוֹגֵר מַעְגָּל
2013 radio head (Room of cards) *
סוריה 2012
בחומס מה יוותר
מבין ההריסות אנשי הארץ הקטנים החרופים
הפצועים ההרוגים הטבוחים חרמש
הקוצר בם עד טפת דמם האחרונה יותרו ללב השממה שעירים לעזאזל כוחות צולבים מתירים דמם ודממה דקה
מה יספרו לדורות הבאים השיר פורסם בגלריית בית העם מעורבות בYnet ב- 15/3/2012 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4203345,00.html מהפכן אחד בצומת הרעב
טיפחת בנו נפש מהפכנית ונטשת, אולי התאכזבת לא היינו מהפכנים מספיק בסקלת החיפוש לא השארנו נקודות ציון לא
מופנו אידיאל המפכן שלך לא קיים אמרת לכו חפשו מהפכן באוהלים לבד אנו הולכים
עכשיו, כלומר מאז שלא הגיעה 'המהפכה' * קווי אורך (3 שירים בקובץ "קוי האורך" ) (מרץ
2012קווי האורך) שמקרוב חרצו לא מיהרו ששים ושתים מניין שנים מכובד חלקת העור עוד מחייכת שעה
שרומסת עלים בפצפוץ חושני תחת כפות חפצות תוואי חיוניות נותן אור, מסתנן במי
שמים רגעי מפולת שסימן מכחול הזמן כברית אמן לדרך ארוכה מודדת אורכם
עוד שם בלי נקודות ציון בלי שום שיאים
* אין בהן
אין בהן יופי עבות רכות אצבעותי
לא ארוכות מנומרות כתמי חלודה מעולם לא בקשו רשות להסתנן ציפורנים גזוזות,
לא מטופחות לפעמים נותרות שאריות של צבע באצבע המורה לא בקשו הנחה לעצמן לא חלמו בנאמנות בצעו במכחול
בצבע קולמוס ומקלדת תיפוף אצבעות מדיר שינה מעיני רחש מחשב שנושף את חיי החשמל
ידי הטובות, העייפות על גב יד שמאל נוצר בין גיד לבלט וריד צורה ברורה של איקס *
חיים מפולשים משהגעתי לגיל השלישי חיי
מפולשים כמדבר ליום הולדתי בתחילת השנה האזרחית קבלתי קצבת זקנה בלי סרט מתנה
ואני לידיעתכם ממש, ממש צעירה דרך שאבדה בין
קו לכתם בחיי המציירים בם מצאתי אחריות בפני המועדות ניתן לקרוא בן שנים גילפו
בן גלים לקירות הכורכר בחופי הרצליה נתנו סימנים אפשר לכמת את אורכם
לאמוד עומקם המשוער. *
אוקטובר 2012 השיר שזריחה והשיר יקיצה פורסמו עם דימויים שלי עליהם הם נכתבו בגלריה
בית העם (מעורבות) Ynet http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4288018,00.html
שקיעה (א-פוליטי) תופי
תהלוכה נדמו נהמת ההמון הוסתה ובמות נאמו נציגים, נציגות מי מטעם מי מטעמו וחתמו בהמנון בו במקום
נשברו הכלים ננקטה אי שיטה בנאליות כירסמה באי
הבנה עמוקה במקום דרישה עלו תחנונים עלם ועלמה על מגש הכסף לא עלו אחרי הדממה.
זריחה תולה תקוות על
ענפים סורגים אהבתם אל זו שאדמתם היא בדממת הכסף הקצרה פוצעת שמש לובן בוהק צהוב
אדום אל תוך צבעיו עולם נזרק וקול
גרגור וקול קרקור יקיצה גם בבוקר ההוא כשפקחתי היה לי ברור
שהעץ הוא עץ שהבית הוא בית שהחדר הוא חדר והעץ
הוא ליד החלון ואני? מתוך השקיעה למדתי מהות היותי כאן מתוך הזריחה הבנתי למה שאיני שייכת בתוך היקיצה סרבתי
לכבול עצמי נותרתי עם קומץ עפר וידי ממאנת לפתוח פן תיפח בו הרוח
כי זו כל מולדתי בלי טקסים בלי המנון אין
לי מלה של נוחם אבל את העץ אוהב עד כלות את שורשי אדמתו גם את שמיו
אוקטובר 2012 *
ַאתֶּן חוֹשְׁבוֹת בְּקוֹל מַבִּיעוֹת בְּקוֹלְכֶן מְשַׁתְּפוֹת
אוֹהֲבוֹת מְאֹהָבוֹת בּוֹדְקוֹת אֶפְשָׁרֻיּוֹת אֶצְלְךָ זֶה כָּךְ אֶצְלֶה זֶה כָּךְ אֶצְלְךָ זֶה מֻתָּר וְעֶקְרוֹנִית
אֶצְלֶה זֶה אָסוּר אָבֵל אֶת אוֹמֶרֶת, כֵּן, כֵּן זֶה מֻתָּר וְהִיא מַתִּירָה וּמַתִּירָה
כָּל רֶסֶן וְאֶת גַּם את גַּם כֵּן את מִשְׁתַּגַּעַת מִגַּעְגּוּעַ היא
נִזּוּף בַּגַּעְגּוּעַ שֶׁלָּהּ הוּא אוּלַי בִּכְלָל שָׁכַח רַק אוֹתָךְ הִיא שׁוֹאֶלֶת כָּל הַזְּמַן בּוֹדֶקֶת בּוֹדֶקֶת אֶת סיפיו שֶׁמֵּאָז וּמֵעוֹלָם נְמוּכִים הָיוּ מִתְכַּרְבֶלֶת כמליח בְּקֻפְסַת
שִׁמּוּרִים אוקטובר 2012 *
רוֹאֶה בְּךָ הִשְׁמַנְתָּ נוֹרָא כֻּלָּם מִתְלַחֲשִׁים
רוֹאֶה בְּךָ בַּתְּמוּנָה
וְאֶת אוֹמֶרֶת סֶקְסִית
חַמָּנִיָּה גְּדוֹלָה חוֹשֶׁבֶת אֲפַרְסֵק לוֹגֶמֶת פְּרִי גומעת מֶרְחָב
חוֹמֶקֶת מִצָּרָה וְשׁוּב
לֹא הִצְלַחְתִּי לִבְרֹחַ מַצְפּוּן?
מְטַפַּחַת גַּם תְּקַוֶּה פּוֹרֶמֶת
סְּלִיל מָבוֹךְ פְּנִימִי אוֹרֵב תְּמוּנָה שְׁטוּחָה
וַאֲנִי? עִוֶּרֶת
|