השמאל של העתיד

 

טרום בחירות 2012: צריך לברוא את השמאל מחדש

 

מיקי הראל

 

קמפיין הבחירות של 2012 שונה כל כך מהקמפיינים שהייתי מורגלת בהם בעבר. אז חוויתי ג'ינגלים, היו שידורי בחירות צעקניים, היו סרטוני פרסום למפלגות השונות. ולא עוד! מבחינתי זה המולה עצומה אבל במובן אחר. מובן של שקט פיזי אבל לא מנטלי. ומה שבטוח וירטואלי, ומעורר מחשבה. מנסה לנתח לעצמי מה בעצם קרה?

והמסקנה אינני לבד. העולם השתנה ואנחנו כפסיק קטן בעולם השתנינו יחד עם כולם. עידן האינטרנט והרשתות החברתיות שינה הכל. בואו נקרא לזה מהפכה.

 

מזה כשנה וחצי שאיני צופה בטלוויזיה. איני רואה תכניות, לא סרטים, לא סדרות. הטלוויזיה שלנו פתוחה רק משום שבעלי צופה בקופסא השחורה כל הזמן. אני עסוקה בקריאה בלתי פוסקת שאינה מצליחה להשביע את סקרנותי הבלתי מסוייגת מהעולם החברתי-פוליטי הנרקם כאן. כתלמידה טובה אני לומדת להכיר את כל אוייבי, כך גם את כל ידידי.

בשלב זה אני מרגישה את לבה הפועם של המדינה. כיצד היא הולכת ומשנה את אופייה. כן נכון שרוב האנשים ימשיכו להצביע לליכוד ולגוש הימין בכלל, אליהם יתווספו הגוש של  הדתיים. לעומתם אנשי המרכז, שהם דוגמת המופת למזגזגים ומפלגי מפלגות עם דיפלומה, עסוקים בקירקוס הבזאר התורכי שלהם לקראת הבחירות. כספינה מיטלטלת הם ינווטו ימינה ושמאלה חליפות. כבר היינו בסרט הזה!

אנשי המחאה נטמעו במפלגת העבודה שקורותיה ידועים לכולנו, איני צופה להם גדולות ונצורות. מה שהפתיע אותי יותר היתה החבירה של מספר עיתונאים מוכשרים לפוליטיקאים, מרביתם לשלי יחימוביץ' בהקמת הגוש המרכזי והחוסם לביבי. אלא ששלי אינה מתכוונת לחסום דבר. היא למעשה אינה דוחה אפשרות לשתוף פעולה עם ביבי, אולי אף מתכוונת להצטרף לגוש הימין באמתלה שתוכל להשפיע מבפנים. ואני שואלת, מה רע באופוזיציה חזקה, שלי? ומה היה רע לו היית עושה מעשה שהיו זוכרים לך סוף סוף לטובה ומחזקת את השמאל, במקום להצהיר מבוקר עד ערב שמפלגת העבודה אינו מפלגת שמאל ואינו מפלגה סוציאליסטית. מעניין מדוע נקטת גישה אווילית זו, ובמו ידייך פלגת את מפלגתך. הרי לא הספקנו לספור עד חמש ופרץ פרש מן העבודה בטיעון של שנאת חינם. ובל נשכח אי אילו פייגלינים שגם אתם שלי מסתדרת. עוד נראה אותה משפיעה מבפנים על תכנית 100 הימים של פייגלין נסיך הליכוד החדש.

ובו זמנית כשאני חושבת על כל אלו, אני מאמינה בלב שלם שלו כל האנשים שחושבים שכדאי להם להצביע הצבעה טקטית למפלגת העבודה בראשותה של שלי ימינוביץ', או אולי ללפיד או לציפי לבני, אינם מבינים שקולם יכנס ממילא לימין , ומכאן ישירות לעוד בנייה בשטחים, לאפרטהייד, להדרת שגרירויות של מדינות כאנגליה וצרפת מישראל ולחיים על חרבנו מעתה ועד עולם! הייתי רוצה לראות את כל האנשים התבוניים האלו שקוראים לעצמם פרגמטיסטים לוקחים פסק זמן וחושבים, האם לא הגיע הרגע לשינוי?

 

בימים של חשיבה הזולגת במקומותנו לעבר ימי הבינים, חיזוק השמאל הוא מטרה חשובה בפני עצמה כנגד הימין הפשיסטי והלא דמוקרטי. אך מרצ וחד"ש דורכות על מקומן משום שאינן שאינן מייצגות את השמאל הלכה למעשה. מרצ (שבעבר הייתי בין תומכיה) היא שמאל ציוני בורגני שמייצג למעשה את העילית של מעמד הביניים. חד"ש היא מפלגה שאפליה מגדרית מרחיקה ממנה אנשים רבים, וגם אמינות האידאולוגיה שלה נזרקה לפח ההיסטוריה עם תמיכתה הלא רציונלית בנשיא אסד הטובח בעמו. לעומתם מפלגת דעם, שנותרה השמאל האמתי היחיד, מציעה אלטרנטיבה, אידאולוגיה, עשיה בשטח, ועבודה פוליטת שאינה מפלה לא יהודים ולא ערבים. בראשה עומדת אסמא אגבארייה זחאלקה, אישה ערבייה תושבת יפו והיא מציגה שיתוף מגדרי אופטימלי של נשים יהודיות וערביות בין מועמדיה לכנסת. מפלגת דעם התבלטה בקיץ האחרון בשל מסריה המדוייקים ופעילותה בתוך שורות המחאה. עכשיו אני נתקלת ביותר ויותר אנשים המרגישים כי זו המפלגה היחידה שיכולה לייצג אותם. חשיפה זו מתבטאת בפוסטים, בשירים שכותבים למפלגה ובביקוש הולך וגובר לחוגי בית. אנשים צמאים לשמוע את דבריה של אסמא אגברייה זחאלקה - דבריה ישירים, שקולים וחכמים, אך גם בגובה העינים. זוהי אישה אמיצה עם כריזמה שלא הייתה מביישת שום מנהיגה מאז ומעולם. במפלגת דעם, ובארגון העובדים מען שאותה יזמה המפלגה בסוף שנות התשעים, עובדים כל השנה עבודה קשה ומפרכת. כל רגע שווה את העמל הזה, אם דעם תעבור את אחוז החסימה וגם אם לא תעבור – הפעם. היא לא תיעלם כמו מפלגות הטרנד, ותשאר כאן לבנות שמאל מדיני וחברתי. דעם תמשיך לפעול בקרב עובדים יהודים וערבים, מונעת מתוך אידאולוגיה חברתית שוויונית והבנה עמוקה שהכיבוש חייב להסתיים משום שצדק אחד לכולם הוא התנאי לחברה ברת קיימא. 

  

 12/12/2012

 

 

12/12/2012

עבודה ותקווה – מה בין מפלגת דעם לבנגלדש.

 

 

מיקי הראל

 

הבוחרים במפלגות המרכז הם חסרי משקל, משום שאינם נוקטים עמדה אמתית ומצפונית. הם יודעים נגד מי הם נוקטים עמדה אבל לא בעד מי... אפשר לחוש בחוסר אמפתיה, אידאולוגיה או מצפון, רכיבים שנזרקו לפח האדישות. הם נוקטים בהצבעה טקטית מבוהלת וחסרת מחשבה מעמיקה. המרכז הוא סוג של עיר מקלט, וכמובן לא לכל החיים. כמעט ודאי כי מי שהצביע למפלגת מרכז כלשהי בעבר לא יצביע לה בפעם הבאה אלא למתחרה שגונבת ממנה קולות, זו המניפולציה שלהם להשרדות, למשל לאחרונה הייתה זו שלי שעשתה עיניים לימין כדי לגנוב קולות מקדימה שהיא כבר בעצם פוסט מורטום. כמה פתטי! אותם אנשים טוענים כי הצבעתם היא אסטרטגית, הם יצילו את המצב, הם לא יתנו למפלגות גדולות וחשובות ליפול. האומנם זה כך? על זה נכתב פוסט מעולה בשם הצבעה אסטרטגית , כן או לא. (בנסיכת המדעים). 
http://www.sci-princess.info/archives/1691

חזון נפרץ הוא הטיעון בעניין אחוז החסימה, אך זהו טיעון חסר שחר, חסר השראה ושואף לקיבעון. למעשה הוא המצאה של מפלגות גדולות החוששות שיגנבו מהם הקולות, מדוע לתת הזדמנות הוגנת למפלגות קטנות ואיכותיות להכנס לכנסת אם אפשר לדחותן בטיעון הנ"ל? אבל הגיע הזמן שנתנער מהקלישאות ונתרום למאמץ להתרת הקשר הגורדי שהוא הקיבעון המדיני /חברתי, בכך שנבחר את המפלגה שמצעה ומעשיה חופפים ומתאימים לצווי המצפון שלנו.

לאחרונה חל שיפור ושינוי מהפכני בגישה לבחירה על פי המצפון וסביב הנושא נוצר שיח נרחב ברשת. בלוגרים רבים כותבים על כך והדברים יוצאים ישירות לרשתות החברתיות כהצהרות אישיות, קבוצתיות, פוסטים, אמירות ייחודיות ושירים. רבים מהאנשים שהתלוננו כי לא יוכלו להצביע למפלגה קטנה כדעם, בגלל אחוז החסימה, שוכנעו ממש בימים האחרונים כי זו היא מפלגתם, זה הוא ביתם האמתי וכי אינם יכולים להצביע למפלגות להן הצביעו בעבר כמו העבודה, מרצ או חד"ש למשל. סר חינן של אלו. בעיניי מרצ מחזיקה באג'נדה של מעמד הביניים ואינה פונה או מטפלת כלל בפועלים או בערבים תושבי הארץ. כשמרצ מטיפה לשתי מדינות לשני עמים, היא לא בוחנת את השאלה מהזווית של העם הפלסטיני. מה מגיע לו. הראיה החד צדדית, מהזווית היהודית בלבד, הפילה את מרצ  בפח של אוסלו, שבו תמכה על כלות למרות שהיה ברור כי אין בו מינימום שיכול לענות על זכויותיו הלגיטימיות של העם הפלסטיני. בעיניי זה לא שמאל! מצד שני קיימת חד"ש, שלא רק בעיית הייצוג האסימטרי המגדרי שלהם מאכזבת, אלא גם העמדה המעוותת של תמיכה בנשיא הצורר של סוריה בשאר אסד. כיצד ניתן לדבר על שחרור לפלסטינים ולתמוך בדיקטטור כמו אסד? רבים בשמאל מגיעים להכרה שמפלגת דעם היא האלטרנטיבה הפוליטית השמאלית המתאימה לרוח הזמן. הן בשל פעילותה הענפה למען המחאה החברתית, והן בשל תמיכתה ברוחות האביב הערבי.

 

החברים בדעם עובדים קשה למטרתם שהיא צדק אחד לכולם! כמפלגה עם בסיס אידאולוגי סוציאליסטי היא יזמה את הקמת ארגון העובדים מען המטפל בבעיות של מעמד הפועלים הן במגזר הערבי והן במגזר היהודי. מען מארגן עובדים בחינוך, בבתי ספר לאמנות, נהגי משאיות, מפעלים קטנים המעסיקים אנשים באופן שאינו הוגן, כמו שלילת הפנסיות של עובדים או כל סוג של העסקה פוגענית. דרכה של דעם מזכירה את הדרך שננקטה בבנגלדש. בעיניי מה שעושה ארגון מען לנשים הערביות הכלואות בביתן והחיות בחוסר כל, באמצעות מציאת מקומות עבודה עבורן בחקלאות והעצמתן של נשים אלו היא מלאכת קודש. עד שמען הציג את המודל שלו לתעסוקת נשים בחקלאות נשים נאלצו לצאת ולעבוד בחקלאות, בתנאים שהקצו להן קבלני עבודה (ראיסים). אלו היו מסיעים אותן דחוסות בטנדרים לשדות ולמטעים ושם הן עבדו תמורת  10-14 ש"ח לשעה ובלי תלוש או תנאים סוציאליים וגם ספגו לא מעט הטרדות מיניות מהן העלימו כולם עין, כי היה צורך בלחם על השולחן. מען מביא את אותן נשים לעבודה מאורגנת בשכר מינימום  ועם תנאים סוציאליים כחוק, כשכל אלו רשומים בתלוש. הדבר הביא להם משב אוויר צח. כי הן יוצאות מהבית באופן מכובד ומביאות יותר מלחם לשולחן! העצמתן בסדנאות מיוחדות שיוזם הארגון, מתבטאת בהענקת בטחון עצמי ואסרטיביות. דיבור על משפחה , יחסי מגדריים, אמצעי מניעה, טיפוח עצמי ויכולת להתבטא כאדם מן החברה ולא כאסירות בית.

 

עמותה נוספת הנקראת סינדיאנת הגליל גם היא ביוזמת דעם, מעסיקה נשים במפעל לייצור שמן זית ומוצריו בכפר כנא, המיוצרים כראוי ללא ניסויים בבעלי חיים ונמכרים בסחר הוגן , כך מקיימת העמותה סדנא למפעל לקליעת סלים יפהפיים בכפר מנדא.  כניסתן של הנשים לעבודה סוחפת אחריה נשים רבות דבר המשנה לאט לאט את פני החברה. ומדוע השוויתי לבנגלדש? משום ששם גם כן נעשה דבר מדהים. זוהי מדינה ענייה וצפופה ביותר אשר בשיטה כלכלית מעניינת הצליחו ליצור חברה שפעריה המעמדיים מצומצמים! באמצעות בנק פרטי הנוהג בשיטת "מיקרו בנק" המעניק הלוואות צנועות לנשים בעיקר, (הם סומכים על הנשים שיעשו לפרנסת ביתן , לעומת גברים שילכו לשתות את ההלוואות שיקבלו...) הלוואות כספיות שבאמצעותן הן פותחות עסקים קטנים ומפתחות אותן. מה שיכול להביא לחם לשולחן. על זה נוספת מגמת העצמתן של הנשים ודיבור על אמצעי מניעה . דבר הנותן להן את האפשרות לתכנן את הילודה (וזוהי מדינה מוסלמית).

 

ארגון העובדים מען וסינדיאנת הגליל  עורכים מדי שנה את תערוכת לחם ושושנים, תערוכה מרהיבה  של מאות יצירות אמנות הנתרמות על ידי אמנים חדשים וכאלה הנמצאים בשורה הראשונה. היצירות נתרמות כדי לממן את פרוייקט התעסוקה לנשים בחקלאות ובענפים אחרים . אני גאה להיות שותפה לפרוייקט הזה, לתרום מיצירותיי ולכתוב על אמנים שהצבור לא תמיד מכיר.


דיוקן של מנהיגת פועלות, ופא עקל טיארה, מועמדת מס 3 לכנסת, מובילה את מפגן ה1 במאי 2012 בכפר קרע אקוורל על נייר 20 על 26 סמ'. אני מוגבלת בגלל שבר בקרסול, מציירת מתמונות ישירות על צג המחשב רגלי השמאלית במגף כבד המחזיק את העצם מונחת על שולחן המקלדת ובלוק הציור על המקלדת וככה אני חולקת אתם את המפגן באדומים!

 

 

 

דיוקן של מנהיגה! אסמא אגברייה זחאלקה, מועמדת מס 1 לכנסת, מובילה את מפגן ה1 במאי 2012 בכפר קרע אקוורל על נייר 20 על 26 סמ'. אני מוגבלת בגלל שבר בקרסול, מציירת מתמונות ישירות על צג המחשב רגלי השמאלית במגף כבד המחזיק את העצם מונחת על שולחן המקלדת ובלוק הציור על המקלדת וככה אני חולקת אתם את המפגן באדומים!

Latest comments

27.07 | 13:23

Painting is brilliant. I respect you attitude. I prefer the cover of you poetry book. Subtle.

...
22.06 | 00:29

תודה עיינה. יש עוד רישומים רבים שאינם בקבוצה הזו אבל באותו נושא ובאותה הרוח...

...
21.06 | 18:50

יפה פה, מחכה לראות המשך הקו, עיינה

...
21.06 | 00:17

אני מודה ...ותודה על תשובתך לאשר את חברותי ולכן אני
ומפנה אותך לאתר יפה שתביני היכן אני עובד ונמצא בתקופה זו של חיי

WWW.ARAVARD.ORG.IL
אשמח לקפה אייתך בהזדמנות

...