תיבה אדומה

Text

ללכת לעזה

 

Micky Harel

9/7/14

 

בוקר הזוי לכולם
אמש במצב גופני ירוד ---
נאלצתי לפנות חלק ניכר מהסטודיו שלי 
השוכן במקלט ציבורי במרכז הרצליה.
לא נורא. עשיתי זאת בלי היסטריה
אבל השעה הייתה מאוחרת 
וכל גופי דאב
הייתה הזעקה מאום לא נפל, 
במקלט הרגשתי מוגנת?
למען האמת לא חשבתי על זה יותר מדי. 
חזרתי פעם נוספת לבד למקום 
וטרם הגיעי לביתי היו שני בומים. 
לא הייתה הזעקה. 
כשיש נפילות לא צריך הזעקה.
יתכן שנשמעו קרוב והיו רחוק...?
הבוקר הקצתי עם תחושה של מי שהיכו אותו 
בכל רמ"ח אבריו ןשס"א גידיו.
לא בטוח שבגלל ההרפתקאות.
לי יש ברקע את העוקבת הנאמנה שלי 
וקוראים לה פיברומיאלגיה.
הרפתקאות הן דלק למלווה שלי.
כעת אני נטולת סטודיו לזמן מה 
אבל יש לי ציור שסיימתי אתמול 
טרם בוא גשם הטילים...
תכף הוא בא כי מגיע לו. והייתי שמחה
אם החיילים שנראים כצלליות בציור
היו יושבים עם אימותיהם העבריות
ולא היו צריכים לחשוב אפילו
ללכת לעזה!

 

 

 

 

 

Write a new comment: (Click here)

SimpleSite.com
Characters left: 160
DONE Sending...
See all comments

| Reply

Latest comments

22.06 | 00:29

תודה עיינה. יש עוד רישומים רבים שאינם בקבוצה הזו אבל באותו נושא ובאותה הרוח...

...
21.06 | 18:50

יפה פה, מחכה לראות המשך הקו, עיינה

...
21.06 | 00:17

אני מודה ...ותודה על תשובתך לאשר את חברותי ולכן אני
ומפנה אותך לאתר יפה שתביני היכן אני עובד ונמצא בתקופה זו של חיי

WWW.ARAVARD.ORG.IL
אשמח לקפה אייתך בהזדמנות

...
08.07 | 02:24

תודה ענת
הבעיה היחידה כמו שאמרה לי חברה לפני זמן מנה שאם מישהו יסכים להציג אותי עם עבודות כאלו זה בטח יהיה רק בגלריה של אום אל פאחם. והאמת שאני אוהבת אותם(: והר

...
You liked this page