תיבה אדומה

Text
"כמבקר פילוסופי של הנאציזם, היידגר טען שהמולדת היא מקום שבו אדם יכול להתקרב להוויה אבל לעולם לא להשיגה. במלים אחרות: המולדת היא תמיד ארץ מובטחת, ולא שטח שאפשר "לאחוז" בו אף אם שוכנים בו בפועל. וכאן הוא נשמע כמו רוזנצווייג, שלדידו ארץ ישראל "לעומקו של דבר [שייכת לעם היהודי] רק כארץ געגועיו - כארץ הקודש. לפיכך אף בשבתו על אדמתו - שלא כשאר האומות - יעורער על זכות־קניינו המלאה במולדתו: אין הוא אלא גֵר־ותושב בארצו; 'כי לי הארץ' אומר לו אלוהים; קדושת הארץ מפקיעה אותה מחזקתו התמימה אף בשעה שיכול הוא להחזיק בה; היא מגבירה עד אין קץ את געגועיו אל הארץ לאחר שאבדה לו, ואינה מניחה לו להתערות מעתה ואילך עד־תוּמו בשום ארץ אחרת". רוזנצווייג דחה את הציונות מפני שחשש מן הבלבול בין כמיהה לארץ המובטחת־עד־עולם לבין הדחף לרכוש אותה בפועל.

בעקבות רוזנצווייג, עמנואל לוינס קידם תפישה של היהדות ששורשיה נשלחים אל עבר הזולת, "האלמנה, היתום והגר", במקום אל עבר הארץ. בשנת 1961, בעקבות שיגור האדם הראשון לחלל, לוינס, שמכלול משנתו הפילוסופית מנוסח עם היידגר ולעומתו, כתב מסה קצרה שכותרתה, "היידגר, גגארין ואנחנו". אם היידגר סבר שהטכנולוגיה טורפת ומבלבלת את העולם ומחוללת מניפולציה בכל מקום, הרי גגארין חשף פן נוסף של הטכנולוגיה.

השעה שעשה גגארין בחלל סימלה מבחינת לוינס את היכולת האנושית להשתחרר מן ההיקשרות למקום. בניגוד להיידגר, שטען כי עלינו לתבוע לעצמנו מחדש את חוויית המקום והשורשיוּת, לוינס טען כי שומה עלינו להשתחרר ממנה. ההיקשרות למקום "היא היא שקורעת את האנושות לילידים ולזרים", ועל כן היא "שורש כל אכזריות". לכן, טען לוינס, "הטכנולוגיה אינה מסוכנת כמו שֵדי המקום", כי היא "מחסלת את זכויות היתר הקנויות לשורשיות הזאת".

"אליוט וולפסון, פילוסוף יהודי וחוקר קבלה בולט, התייחס לכך כאשר אמר לאחרונה שהאנטישמיות של היידגר מזכירה לו את שירו של בוב דילן על החייל "ג'ון בראון": "אבל הכי פחדתי כשניגש אלי אויבי / ופניו נראו ממש כמו שלי".

" "שערוריית" האנטישמיות של היידגר, המבוססת על תפישתו בדבר התלישוּת המטאפיזית של יהדות העולם, אינה דורשת אפוא שנתקומם באופן שטחי על שגיאותיו "הבלתי נסלחות" אלא שנתמודד עם התהום הפנימית במחשבה היהודית. השתרשות התיאולוגיה היהודית באדמת קודש היא "הרעיון הגדול" שבו אנו תועים היום."

http://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2335777
איך ייתכן שפילוסוף אנטישמי השפיע כל כך על הוגים יהודים - עיון
www.haaretz.co.il
באחרונה התפרסמו "המחברות השחורות" של מרטין היידגר, שהצדיק את הנאציזם, אך היה גם בעל השפעה מכרעת על המחשבה היהודית...
Unlike ·  · Promote 

Write a new comment: (Click here)

SimpleSite.com
Characters left: 160
DONE Sending...
See all comments

| Reply

Latest comments

22.06 | 00:29

תודה עיינה. יש עוד רישומים רבים שאינם בקבוצה הזו אבל באותו נושא ובאותה הרוח...

...
21.06 | 18:50

יפה פה, מחכה לראות המשך הקו, עיינה

...
21.06 | 00:17

אני מודה ...ותודה על תשובתך לאשר את חברותי ולכן אני
ומפנה אותך לאתר יפה שתביני היכן אני עובד ונמצא בתקופה זו של חיי

WWW.ARAVARD.ORG.IL
אשמח לקפה אייתך בהזדמנות

...
08.07 | 02:24

תודה ענת
הבעיה היחידה כמו שאמרה לי חברה לפני זמן מנה שאם מישהו יסכים להציג אותי עם עבודות כאלו זה בטח יהיה רק בגלריה של אום אל פאחם. והאמת שאני אוהבת אותם(: והר

...
You liked this page